חובת נוכחות הורה במעצר קטין

המחוקק אמנם ביקש לסייע לקטינים בחקירות, אך בפועל המשטרה לא תמיד משתפת פעולה, אלא מבצעת ״תכסיסים״ שונים שנועדו לעקוף את החוק ושיטות חקירה מפוקפקות. במדינת ישראל, קטינים מעל גיל 12 נושאים באחריות פלילית למעשיהם. חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) קובע שקטין החשוד בביצוע עבירה יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת אחד מהוריו.אם לא ניתן לאתר את ההורה במאמץ סביר, הקטין ייחקר בנוכחות קרוב משפחה בגיר או אדם אחר שמוכר לו, ובלבד שניתנה לקטין הזכות להביע דעתו לעניין אותו מלווה מבוגר.

לקטין החשוד בביצוע עבירה יש זכות להיוועץ ביחידות עם אותו הורה או קרוב לפני החקירה, וכן יש לו זכות לנוכחות המלווה במהלך החקירה, כאמור. ככלל, יש להודיע לקטין על זכויותיו, לזמן את ההורה או הקרוב לחקירה ולהמתין עד להגעתו כדי להתחיל בחקירה. בתחילת החקירה על החוקר להודיע להורה או לקרוב שאסור לו להתערב בחקירה או לעזוב את החדר ללא רשות. כמו כן, קצין או חוקר רשאי להרחיק את המבוגר מהחקירה, במידה שהוא מפריע. החוק מונה רשימה של מקרים שבהם קצין המשטרה הניצב בראש החקירה יכול להתיר (בהחלטה מנומקת בכתב) חקירת קטין ללא נוכחות הורה או קרוב. לדוגמא, במצב שבו הקטין עצור במשטרה או במקרה שבו הקטין הביע התנגדות לנוכחות מלווה והעניק לכך הסבר סביר. יוצאי דופן נוספים הם מצבים בהם קצין המשטרה סבור כי נוכחות מלווה יכולה לשבש את החקירה או לפגוע באדם אחר, או למנוע סיכול של עבירות אחרות. מטרת החוק בין ביתר היא לאפשר להורה לוודא כי אכן זכויות בנו או בתו נשמרים ולאזן את המאזניים- בוגר אל מול בוגר לעומת בוגר אל מול קטין

המחוקק דאג למערכת הגנה קשיחה בחקירות של בני נוער. למרות זאת, נראה שבפרקטיקה המצב שונה, במיוחד בכל הקשור לנוכחות מלווה מבוגר בחקירה. המשטרה מצאה בחריגים של החוק את הפרצות המאפשרות לה למנוע באופן שיטתי נוכחות של הורים בחקירות. אחד הנימוקים הנפוצים הוא חשש משיבוש הליכי חקירה. אלא שכדי לטעון שנוכחות יכולה לשבש הליכי חקירה צריך להראות סיבה ספציפית, ויחסי הקרבה בין ההורה לנער אינם מספקים. על קצין הנוער לנמק מפורשות את הסיבה ואין די בכותרות. אמנם בית המשפט בישראל לא מחויב לבטל ראיות שהושגו בחקירה פסולה, אך שופטים התבטאו לא פעם כנגד התנהגויות פסולות בחקירה והביאו זאת בשיקוליהם, ובמקרים נדירים אף דחו בקשות למעצר בשל פגמים ופגיעה בזכויות החשוד.

כך למשל, במ"י53433-07-13, בית המשפט לנוער בעכו דחה את בקשת המשטרה למעצרו של קטין בשל פגמים שונים בחקירה, בהם תיעוד לקוי, אי מתן זכות להתייעץ עם עו"ד פלילי, והיעדר הורה מלווה בחקירה. ביהמ"ש התבטא נגד התנהגות המשטרה ודחה את טענותיה בדבר חשש לשיבוש חקירה ותיאום גרסאות .

במקרה אחר, שהתרחש בראשון לציון, שופט בימ"ש השלום הורה לשחרר ממעצר קטין שנחשד בעבירה בשל הפרות חוק הנוער במהלך חקירתו. השופט קבע כי לא היה סיכון אמיתי לשיבוש הליכי חקירה או נימוק מספק למנוע את כניסתם של ההורים לחדר החקירה. עיונים בפרוטוקולים של בתי המשפט לנוער חושפים את היקף וחומרת התופעה. השופטים אמנם מדגישים לא פעם את חומרת המצב, אך לא תמיד מרשים לעצמם לשחרר ממעצר או למחוק כתב אישום בשל פגם בהליך החקירה.

חקירת המשטרה והנאמר בה מציבה את הבסיס לכל ההליך המשפטי שבא לאחר מכן, ועל כן קריטית לעתידו של הקטין. מטבע הדברים, ישנם פערי כוחות משמעותיים בין חוקר במדים לבין נער, שבקלות עלול להיבהל ולהודות גם בדברים שלא עשה. על פי מחקרים שונים, נערים אכן נוטים להודות במעשים שלא ביצעו, בשלל חצי המשטרה. בנוכחות של אביו או אמו הנער יותר מוגן, וסביר להניח שהשוטר יימנע מלצעוק או להשתמש בטכניקת הפחדה ולא יוכל לרשום כל מה שמתחשק לו בדוח המשטרתי. לפיכך, חשוב להבין שנוכחות ההורה חשובה מאין כמוה לעתידו של הקטין, שעלול ליפול בקלות לתכסיסי החקירה של השוטרים. על ההורים להיות מודעים למגבלות שהחוק מטיל על המשטרה, ולהכיר את זכויותיהם וזכויות ילדיהם.