תאונה קטלנית - גרימת מוות ברשלנות

למשרדו של עורך הדין אוהד מגורי נסיון והצלחות במקרים של "גרימת מוות ברשלנות". מדובר בעבירה בעלת תוצאה קשה אשר עם התרחושתה גורמת אסון לשתי משפחות - של הפוגע, אשר היה נטול כל כוונה לפגוע באדם ולעבור על החוק ושל הקורבן, אשר איבדה את היקר מכל.

העונש הקבוע לצד עבירת גרימת מוות ברשלנות תוך כדי שימוש ברכב הינה עד 3 שנות מאסר ולא פחות משישה חודשים, אולם בית המשפט רשאי, באם הנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום.

רשלנות, מוגדרת בסעיף 21 לחוק העונשין, כאי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור, שאפשרות גרימת התוצאות לא היתה בגדר הסיכון הסביר.

בתמצות, די לבהוכיח כי על אף שאותו נהג לא ציפה את הסיכון לאותו קורבן, "אדם מן הישוב" היה צופה ומונע את מימושו של אותו סיכון. בתיקים כאלה, רשות התביעה תפעל להוכיח כי הייתה לנהג חובת זהירות, כי אותו נהג הפר את אותה חובה קרי התרשל וכי קיים קשר סיבתי בין אותה התרשלות לתוצאה הכואבת.

על הפוגע להיות מודע לאפשרות התרחשותה של תוצאה קטלנית, ולא די במודעות לאפשרות גרימה של נזק גוף בלבד. עם זאת, אין זה הכרחי כי הנאשם יהיה מודע לדרך המדויקת של השתלשלות האירועים אשר הביאו בסופו של דבר למותו של אדם ודי בסיכון שבנסיבות המקרה.

בתי משפט עמדו לא פעם על הקושי להבחין בין הריגה וגרימת מוות ברשלנות במקרים של תאונות דרכים קטלניות. לא פעם ההד הציבורי יזעק (בנוסף לזעקות הכאב של משפחת הקורבן) למיצוי הדין כנגד הנהג באמצעות הרשעתו בעבירת הריגה אשר נושאת לצידה עונש של 20 שנה.

עורך דין המומחה בתחום זה ידע להוכיח באמצעות ניתוח הראיות הקיימות, בין אם מדובר בעדויות ובין אם מדובר בראיות מדעיות, ובאמצעות ראיות שהוא עצמו יביא, כי במקרה הספציפי של הנהג הפוגע, אשר באמת ובתמים לא הרג ולא ציפה להרוג אחר, לא מתקיימת מרקם ראייתי מספק להוכחת עבירת ההריגה.

מלאכת בית המשפט, בבואו לגזור את עונשו של מי שגרם למותו של אחר ברשלנותו עת שנהג ברכב, אינה קלה בלשון המעטה. בית המשפט נקרע בין הצורך להעניש אדם על כך שקיפח את חייו של אחר ברשלנותו, לבין נסיבותיו הייחודיות של הנאשם ושל המקרה אשר אינן מחייבות ענישה בדמות מאסר ונהפוך הוא, עונש המאסר עשוי שלא לשרת עשיית צדק באותו מקרה.

חשוב לזכור כי אין טעם של ממש בהרתעת הנאשם מלשוב על מעשיו וזאת מאחר ולא היה מודע כלל להתנהגותו הרשלנית עת התאונה. באותה מידה מוסרת התשתית מתחת להרתעה הציבורית של כלל נהגי ישראל לאור טיבה הייחודית של העבירה.

משרדנו רואה בהגנה על נאשמים בעבירות גרם מוות ברשלנות, אתגר מהמעלה הראשונה. אנו סבורים כי עונש מאסר בגין עבירת גרם מוות ברשלנות אינו יעיל ומחטיא את שיקולי הענישה. בין השאר, משרדנו תומך ביוזמת לשכת עורכי הדין, הקוראת להטיל על נאשמים בעבירות גרם מוות ברשלנות, עונש של עבודות שירות בלבד, תוך האפשרות להאריך עונש זה לשנה, במקום מחצית השנה כיום. למשרדנו הצלחות לא מבוטלות בהגנה על נאשמים בעבירת גרם מוות ברשלנות, תוך הגעה להסדרי טיעון מקלים שאינם כוללים עונש מאסר בפועל.

עורך הדין אוהד מגורי, יפעל להשגת עונש מקל עם הנאשם בעבירות כגון דא באמונה כי אין תועלת בהשמת נהג שכזה מאחורי סורג ובריח. עו"ד מגורי יפעל להשגת עונש המקל עם הנאשם כגון עבודות שירות. מיומנותו של עורך הדין מגורי בניתוח נסיבות האירוע הובילו בלא מעט מקרים למצבים בהם החליט הגוף התובע כלל לא להגיש כתב אישום כנגד הנהג הפוגע וסגירת התיק מבלי שעבר את טלטלת בית המשפט.