המכון הרפואי לבטיחות בדרכים
משרדו של עורך הדין אוהד מגורי ליווה לקוחות רבים בתהליך הארוך והמייגע של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, וסייע בעדם לקבל בחזרה את רישיון הנהיגה שלהם ואפילו למנוע החלטת פסילה מלכתחילה
אין מדובר בתהליך פשוט, כאשר לרוב יחוש הלקוח את מלוא אדישותה של הביורוקטיה וימצא עצמו מתמודד עם המלצות ומסקנות בלתי מציאותיים לגביו. ככל שימהר הנהג לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כך יגברו הסיכויים להצלחה בתהליך.
ביום בהיר אחד קיבלתם הזמנה למכון לבטיחות בדרכים ואולי אף הודעה על פסילת רישיון כאשר אין לכם מושג מדוע ובכלל מה זה המכון לבטיחות בדרכים. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד). המרב"ד הינו גוף אשר ממליץ למשרד הרישוי על פסילה של אדם מנהיגה מבחינה בריאותית, בין אם פיזית או נפשית. מי שמוזמן לבדיקה במרב"ד הוא מי שנחשב נהג מסוכן (ריבוי עבירות תנועה ותאונות דרכים, נהגים שנתפסו נוהגים תחת השפעת סמים או אלכוהול, נהגים בעלי בעיות בריאותיות, כאלו שהוגדרו על ידי בית המשפט כנהגים מועדים לפורענות ועוד). משרד הרישוי עורך למחזיקים ברישונות נהיגה (ואף למבקשי רישיונות נהיגה) בדיקות בריאותיות הבוחנות את מסוגלותם להחזיק רישיון נהיגה ולנהוג ברכבים. בדיקות אלו, הנערכות על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, יכולות להביא לפסילת רישיון הנהיגה של נהג גם ללא צו בית משפט. פסילה זו של רישיון הנהיגה יכולה להיות כפופה לתנאים, לתקופה מסוימת או אפילו לצמיתות. כך לדוגמא, מי שנקבע לגביו שהוא מסכן את עצמו את המשתמשים בדרך.
משרד הרישוי יכול לקבוע כי יש להעמיד את הנהג לבדיקות ואו בחינות רלבנטיות לצורך בדיקת מסוגלותו להחזיק רישיון נהיגה ומי שיערוך את הבדיקות הללו הינו המרב"ד. נהגים המוזמנים למרב"ד עוברים בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות שונות. יתכן שנהג יופנו לבדיקות במוסדות חיצוניים או רופאים שונים העובדים עם המכון והמתמחים בתחומים ייחודיים מסויימים. בנוסף, חלק מהנהגים עוברים מבחני אישיות המעידים על התאמתם האישית של הנבדקים לנהיגה.
בתום הבדיקות מעביר המרב"ד את המלצותיו למשרד הרישוי. על אף שמדובר בהמלצות בלבד, כמעט בכל המקרים יאמץ משרד הרישוי את ההמלצות ויפעל על פיהן.
במסגרת הבדיקות הפיזיולוגיות אשר נערכות לנבדקים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, עובר הנבדק בדיקות ראייה, שיתוקים, אפילפסיה, שליטה פיזית, ועוד. הבדיקות הנפשיות כוללות מבחני אישיות, הערכות המתבססות על עבר תעבורתי או פלילי, בחינת התאמת הנהג לסוג הרישיון המבוקש (לדוגמא – מונית) וכדומה. המכון הרפואי רשאי לדרוש מהנבדק להמציא בעבורו מסמכים רפואיים רלבנטיים או לבצע בדיקות נוספות ומשלימות.
החלטת המכון אינה מועברת לעיון הנהג אלא הודעה על הפסילה ולנהג ניתנים 30 ימים להגשת ערעור על ההחלטה כך שעליו לפעול במהירות. ערעור זה מוגש לוועדת ערר של משרד הבריאות הפועלת בבית החולים שיב"א תל השומר בתל אביב. הערעור לא יידון בפני אנשי משרד הרישוי, אלא במכון הרפואי עצמו, מול וועדת ערר רפואית אשר מורכבת משלושה רופאים.
הדיון בערר אינו פשוט ותוצאותיו יכולות להיות הרי גורל. אין הערר דן באספקטיים רפואיים בלבד ואדם לבדו, כשהוא חסר נסיון בתחום, יתקשה מאד לעמוד בפניו ולטעון לעניין. קבלת יעוץ משפטי מאת עורך דין המתחמה בתעבורה בכלל ובמרב"ד בפרט, יכול להטות את הכף להצלחתו של הנהג. עורך דין מקצועי ומיומן ישקול צירוף חוות דעת מטעם הנבדק לסתור את מסקנות וממצאי המרב"ד.
גם אם הערעור אינו מצליח, אין זה סוף דבר וניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. את הערעור יש להגיש בתוך עשרה ימים מיום קבלת ההחלטה בוועדת הערר. הדיון בבית משפט המחוזי יתמקד באספקטים משפטיים ולא רפואיים.
בעזרת סיוע וייצוג משפטי ממשרדו של עורך הדין אוהד מגורי, יגדלו סיכוייך להפוך את החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. לא פעם, העביר בית המשפט ביקורת על החלטת המרב"ד לפסול רישיון נהיגה מאדם. עורך דין מקצועי ובעל נסיון, המכיר היטב את החקיקה והפסיקה הרלוונטית ידע הכיצד לטעון ולעזור ללקוח לשנות את החלטת המכון או לבטלה.